פבר
הבלוג של מיקה
התכשיט ההיסטורי שחזר ובגדול
בזמנים היסטוריים, טבעות החתימה היו תכשיטים יפים ומרשימים, אבל חוץ מהמראה והיופי – היה להם תפקיד חשוב בחברה. הטבעות פותחו כסימן זיהוי. במקום לחתום שם על מסמך כמו שנהוג בימנו, את הטבעת היו לוחצים לתוך שעווה חמה או חימר רך, והיא שימשה כחותם רשמי ויחודי.
למה שימשו טבעות החותם
הטבעות היו בשימוש בעיקר על ידי שליטים ומנהיגים דתיים, טבעת החותם שימשה כדי לסמן מסמך, פתח, או אפילו לאטום את קבר. כאשר מישהו ראה את סימן המלך בשלמותו על מברק, הוא ידע כי המברק אותנטי. לא ניתן היה לפתוח את החותמת מבלי לפגוע בסימן הזיהוי, מה שהקשה על התעסקות וזיופים.
כל טבעת היתה ייחודית, הסימונים כללו בדרך כלל את סמל המשפחה אבל בנוסף לכל טבעת היה גם סימן משמעותי נפרד אשר זיהה באופן אישי את מחזיק הטבעת. חלק מן הטבעות היו פשוט מונוגרמות או סמלים אשר היו קשורים עם המשפחות החשובות ביותר. כל הטבעות היו מהונדסות לאחור כדי להבטיח כי העיצוב יצא כראוי כאשר הם היו חותמות על מסמך.
בתחילת התקופה המינואית נוצרו רוב הטבעות מאבנים רכות או שנהב, אך עד סוף התקופה הם נוצרו מאבנים קשות יותר. בעידן הברונזה הטבעות עברו למתכת וקיבלו את הצורה שאנחנו מכירים כיום.
בימי הביניים לכל אדם בעל השפעה היה טבעת חותם. זה כלל את כל האצולה והם היו רגילים לחתום על כל המכתבים והמסמכים המשפטיים איתה. למעשה, במאה הארבע-עשרה המלך אדוארד השני קבע שכל המסמכים הרשמיים חייבים להיות חתומים בטבעת החותם של המלך.
רוב הטבעות מתקופות אלה נהרסו כאשר בעליהם מתו. זאת משום שהם היו ייחודיים וכך נמנע כל אפשרות של זיוף מסמכים המופיעים לאחר מותו של האציל.
טבעת חותם במהלך תקופה זו סימנה אותך כחבר המעמד הגבוה ביותר.
חברי הבונים החופשיים
חברי הבונים החופשיים עדיין בוחרים ללבוש טבעת שמזהה אותם ואת השתייכותם. טבעות אלה אינן זהות לטבעות החתימה המקוריות, אלא משמשות מטרה דומה. זה הפך להיות מסורתי עבור ארגונים רבים ללבוש טבעות; טבעות ספורט או כנופיית אופנוענים הן שתי דוגמאות בולטות. במשפחות עשירות, ראש המשפחה לובש חותם מרשים, והוא יעביר אותו לבנו, וכך המסורת נמשכת ותעבור מדור לדור.
